מרכז קטיף

📌פותחים יומנים ושומרים את התאריך

כנס קטיף לאחריות לאומית יתקיים ביום שלישי, ז' באב, 21.7.26, בהיכל התרבות ביד בנימין.

מפגש של זיכרון, צמיחה, חיבור ותקווה - סביב הסיפור של גוש קטיף וצפון השומרון, והדרך שבה הוא ממשיך לגעת בכולנו גם היום.

🗓️ יום שלישי | ז' באב | 21.7.26
📍 היכל התרבות, יד בנימין

פרטים נוספים והרשמה בקרוב....

מרגש לשמוע שבכנסת ישראל יש מי שמבין את האחריות שלנו לשמור על השורשים היהודים בחבל עזה. יישר כוח לחברי הכנסת עמית הלוי וצבי סוכות שקידמו את היוזמה הזו
[מתוך כתבה הבוקר בישראל היום]

מה הקשר בין עמוס עוז לטנקים בחאן יונס?

זה נשמע מפתיע, אבל את פקודת היציאה לקרב של אוגדת הפלדה במלחמת ששת הימים כתב הסופר עמוס עוז. הוא ניסח מילים שנוגעות בלב גם היום: "זו הפעם השלישית שגה האויב באשליה המטורפת: לראות את ישראל כורעת על ברכיה. בדם, באש ובברזל נעקור מלבו את המזימה הזאת"

עזה של 67' הייתה סיפור מורכב. המצרים בנו שם מערך ביצורים אדיר עם קילומטרים של בונקרים ותעלות בטון. למרות שהיה נראה שזה ייקח זמן, הכוחות בשטח הכריעו את המערך המצרי מהר מהצפוי.

והנה הפרט המדהים: הניצחון המהיר והמפתיע על מתחם הביצורים בעזה, אפשר לצה"ל לשנות תוכניות. הצנחנים, שהיו אמורים בכלל להילחם בלב הרצועה, הופנו לירושלים וזכו לשחרר את הכותל והר הבית 🇮🇱

זוכרים את הגבורה, ושומרים על המורשת 🧡

תמונות📸: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. צלמים: רן ארד ואורי הורוביץ

6 ימים, 59 שנים: בעקבות הלוחמים בצפון השומרון 🇮🇱
ביום ירושלים הקרוב, אנחנו חוזרים אל שדות הקרב של עמק דותן. מרכז סיור ולימוד שומרון ומרכז מורשת גוש קטיף וצפון השומרון מזמינים אתכם להצטרף לסיור מרתק בעקבות חטיבה 45, בסיפור על טקטיקה, פיקוד מלפנים וערכי רעות ואחווה.

מבוא דותן - תל דותן - שאנור - חומש

📅 מתי? יום שישי, כ"ח באייר (15.5)
🕘 שעות: 07:30-12:30
📍 נקודת מפגש: מבוא דותן
🚗 התניידות: רכבים פרטיים
💰 עלות: 120 ₪ לרכב

הרשמה מראש חובה
מספר הנרשמים מוגבל מאוד!
הסיור בתל דותן מותנה באישור צבאי

להרשמה👇
https://tickchak.co.il/103981
לפרטים נוספים: 0586170098

לפעמים המציאות עצמה מזכירה לנו מי אנחנו 🧡
במאמר שפרסם אורי צבי גרינברג בעיתון המשקיף בשנת 1939, הוא מביא סיפור עם משמעות גדולה.

הוא מספר על יהודי אלמוני שטבע בלב ים ולא הגיע ליעדו – אבל גופו נפלט דווקא אל חוף עזה, אל אדמת ארץ ישראל. איש לא ידע את שמו, אבל הוא מייצג את כל אותם יהודים שנדדו, נדחו ונקראו "בלתי חוקיים" – ובכל זאת, משהו חזק מכל גזירה החזיר אותם הביתה.

מהסיפור הזה עולה אמת פשוטה, הקשר של עם ישראל לארץ ישראל לא תלוי באישורים ולא בהחלטות של אף אחד. זה קשר עמוק וטבעי, בדיוק כמו שהים יודע לאן להחזיר את מי שיצא ממנו.

אצ"ג שם לפנינו מראה ושואל על הפחד להכריע ועל הנטייה להבליג ולדחות. זה לא רק עניין פוליטי, אלא שאלה של זהות ואומץ.

לקריאת הכתבה המקורית מ"המשקיף" (1939) בתגובות👇🏼