המעגל של בועז

כמעט 44 שנים ממלחמת לבנון הראשונה- 1982
20 שנים ממלחמת לבנון השניה- 2006
שנתיים מלבנון השלישית - 2024
והנה אנחנו במלחמת לבנון הרביעית - 2026
ומה השתנה????

ק. קראוס/ במלחמה מצפים תחילה לנצח.
אחר כך מצפים שהאוייב יפסיד.
אם לא, לפחות שיסבול.
לבסוף מתפלאים שכולם הפסידו!!!

״עד החטוף האחרון״
רן גואילי ז״ל חזר הבייתה לקבורה ראויה RIP

: הקושי לצפייה מובן לגמרי אך יש כאן גם בחירה. אפשר לא לצפות. כאחות שכולה של חלל צה״ל, הסרט ״שתי אצבעות מצידון״ נעשה זמן קצר מדי עבורי מכדי לצפות בו וצפיתי בו שנים מאוחר יותר אך מעולם הדבר לא הפחית בעיני מהלגיטימיות של הפצתו ופרסומו. לגבי טענת המסחור, אם אני לא טועה במהלך הפרק לא היו פרסומות כך שיש מצב שהיה פה אפילו הפסד כספי. אישית, אני הכי בעד דקומונטרי ובעצמי עסקתי בזה מספר שנים, אבל לאחר שנתיים של דקומונטציה סדרה דרמטית מהווה הנכחה משמעותית של היום הארור ונפגעיו. מניסיון, ימי זיכרון או סרטים מהווים תזכורת יותר עבור המעגלים היותר רחוקים מאשר הקרובים שממילא זוכרים כל יום ויום. הם מתקיימים ונעשים לשם כך, להזכיר. ולהזכיר לעולם. ובמיוחד בימים אלו בהם החזרת החטופים נראה קרוב מאי פעם ונדמה שאם לא עכשיו, אימתי ואם בכלל, לכן דווקא עכשיו זה משמעותי וחשוב יותר !!! ולמי שאומר, שישדרו בעולם ובארץ לא. אז לא, אסור שנגלוש לאמצעים שנוגדים את רוח הדמוקרטיה.
מי שלא מרגיש שבכוחו לצפות בסדרה שימתין, מתישהו אולי ירצה וגם אם לא, זה בסדר גמור אבל האפשרות צריכה להיות נגישה לכל אחד ואחת בארץ ובעולם.

https://m.maariv.co.il/culture/tv/article-1237622?utm_source=whatsapp
בת שבע יהלומי ששמענו אמש בכיכר ואין עין שלא דמעה

אני ער לביקורת - אבל "אור ראשון" היא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו | רואי דהן נכנסתי לאולם כעיתונאי, אבל יצאתי כצופה מרותק עם לב כבד: לצד הביקורת הקשה על העיתוי של הסדרה "אור ראשון" - אני מאמין שדווקא עכשיו אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים

הוא היה חלק מחמישה מ״החמישיה הקאמרית״ שהיו אבן דרך אמיצה באמנות הפארודיה הישראלית. העמדה הביקורתית האמיצה שלהם הביאה לא מעט ביקורת עליהם, על המונולוג של חלל צה״ל טענו שהם פוגעים במשפחות שכולות אז כתבתי תגובה ארוכה שבה הבהרתי שלא נפגעתי כלל ולהפך… חופש הדבור בנושאים צבאיים היה אז בחיתוליו. לימים יצא לי לבקר במשרד של ההפקה שם תגובתי הייתה תלויה על לוח ההודעות. שמחתי. רמי הויברגר עשה עוד הרבה כשחקן קולנוע וטלויזיה, כשחקן תיאטרון וכבמאי.

יום אחד בתור בסופר ניצת דובדבן ביקשתי עט מהקופאי, רמי שעמד לפני בתור הגיש לי את העט שלו. זה היה מין אה ..טוב ..תודה…בסוג של הפתעה. הודתי לו וכל אחד המשיך בדרכו. רגע אחד בחיים.

רמי הויברגר זכרונו לברכה . עצוב RIP

רמי הויברגר בקולנוע ובטלוויזיה: "מהחמישייה הקאמרית" ועד "קופה ראשית" רמי הויברגר נחשב לאחד מהשחקנים המפורסמים והמצליחים בישראל. צפו בקטעים בלתי נשכחים שלו מסדרות וסרטים שבהם כיכב

טו׳ באב תשמ״ב 4.8.1982
זה היום בו בועז אחי יחד עם 8 מחבריו לפלוגה נהרגו בלבנון.
זה היה תחילתו של 18 שנות לחימה ושהייה בלבנון כשלאף הנהגה לא היה את העוז לצאת משם.
ב24 למאי 2000 בהנהגת ראש ממשלת ישראל האמיץ אהוד ברק, סוף סוף יצאנו מביצת לבנון. בשקט, בחוכמה וללא שריטה.

במידה ונתניהו יוביל להרחבת המלחמה ולכיבוש עזה שוב, הוא חורץ את גורלם של החטופים הנותרים למוות נוראי ואותנו להתבוססות של מי יודע כמה זמן בביצת עזה, כשחייל ועוד חייל ועוד חייל יידומו לעולמי עד.

🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️🎗️

שיר זה כתבתי יום לאחר היציאה מלבנון ב25.5.2000

חי שנים מתים שם
במקום לא לנו
בקונפליקטים יד שניה
במלחמת יש ברירה

קולם שנדם, הוליד
בת קול של אימא
קול ועוד קול ועוד קול
כמו מותם שנספר
עוד חייל ועוד חייל ועוד חייל
וקולם שנידום
הוליד את קולן
את קולן של ״4 אימהות״

מה היא מבינה ? טענו מולה
כשהיא דווקא היא מבינה
שדבר לא השתנה
אט אט מתחזקת היא בתודעתה
מתמידה היא ומרחיבה

במותם הם לא ציוו לנו את החיים
במותם הם ציוו לנו
שכל חייל הוא ילד של אימו
שכל חייל הוא ילד של אביו
וגם אח לאחאיו הוא
ושמותו יסבל רק אם הכרחי !!!!