26/12/2024
"הנס שאני מצפה לו – שאצליח להבין מי אני ושלא אתבייש במי שאני"
"הגעתי למרחב בתקופה מורכבת כל כך, חיפשתי מקום לכל המורכבות הזו. הקבוצה הגיעה בדיוק בזמן, מקום שאוכל להרגיש חלק, להיות שייך. התזמון הזה הוא נס בפני עצמו"
"בשבילי, כל שבוע שאני מצליח להגיע למרחב ולהיות אתכם ולא להשאר לבד בבית, זה הנס שלי"
"אנשים אומרים 'הכל לטובה' אני ממש לא מאמין במשפט הזה, לא *הכל* לטובה.
אבל הנס שקרה לי, זה שפוטרתי מהעבודה ואז הכל צף והתחיל לעלות, וזה היה הרגע שיצר את השינוי אצלי, ככה הגעתי למרחב, אז במקרה זה, זה באמת היה לטובה, אבל לא הכל לטובה"
"הנס שקורה לי, שלמרות כל הדברים הקשים שעברתי ולמרות העליות והירידות, אני כאן ואני שורד
הנס שאני מאחל לעצמי, להצליח לראות את הדרך שמעבר, לא רק לשרוד.
לדעת לאן אני שואף להגיע ומה אני רוצה שיהיה בעתיד "
(הציטוטים של הצעירים ופרסום הטקסט נעשו לאחר קבלת רשותם ובהתאם לרצונם)
ליהודה עמיחי יש שיר מופלא ומדויק על נסים –
"מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת"
אתמול חווינו ערב עוצמתי במרכז אורשינא, היינו בתוך הנס והצלחנו גם לראות אותו מתרחש
נפגשנו להדלקת נרות חגיגית לציון חג האור ושלוש שנים להקמת אורשינא.
מפגש שהוא נקודת ציון בדרך למטרה המאתגרת והחשובה שלנו, יצירת שינוי חברתי בעולמם המורכב של בנים שעברו פגיעה מינית.
אחת השאיפות הגדולות והמאתגרות שלנו, היא יצירת קהילת השתייכות עבור נערים וצעירים שעברו פגיעה.
שאיפה מורכבת במיוחד, עבור רבים שנפגעו בקהילה ובמשפחה בה גדלו.
הזמנה למפגש קהילתי פתוח מעוררת ציפייה והתרגשות ובמקביל גם חששות כבדים.
כמו שאחד הצעירים אמר –
"לא היה לי מושג מי יגיע ואיך יהיה לפגוש את כולם
הופתעתי מאוד ממי שהגיעו. היו במרכז כל כך הרבה אנשים וכל כך מגוונים, צעירים, מבוגרים, נשים וגברים, דתיים, חילונים וחרדים, אף פעם לא יצא לי לדבר על דברים כאלו בקבוצה מגוונת כל כך"
ובאמת היה מרגש לראות את העושר והגיוון של מי שהגיעו, היו לנו צעירים מארבעה מרחבים שונים שלנו – מהקבוצות החברתיות-טיפוליות, בוגרי קבוצות שסיימו, צעירים מהמרחב הפתוח בעיר וצעירים שמלווים באופן פרטני בלבד.
גם הצוות היה מגוון, צוות שעובד במרכז, מתנדבים/ות מהמרחב הפתוח וגם חברות צוות לשעבר, שסיימו את עבודתן במרכז והגיעו במיוחד למפגש.
הדלקנו נרות וברכנו "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" והתכוונו לכל מילה.
המשכנו בדברים שאמרתי לכבוד האירוע, דיברתי על הנס בהקמת המרכז, מקום שעושה בית לתחושות, מחשבות ורגשות שאין להם בית ואין להם כמעט שום מקום בעולם. החוויות הנפשיות והגופניות של בנים שנפגעו.
וכמה מתאים לחגוג בחנוכה, שהוא החג ששם במרכז את האור שנולד בלב החשכה, בתקופה הכי חשוכה בלוח השנה, וכמה אורשינאי הרגע הזה.
כשסיימתי, עברנו לסבב "נס שקרה לי השנה או נס שאני מייחל שיקרה"
סבב מרגש ממנו ציטטתי, בו שמענו גם את הצעירים וגם את הצוות והמתנדבים/ות, המילה בית חזרה בו כל כך הרבה פעמים, הפלא שביכולת להרגיש מה זה בית, לפעמים בפעם הראשונה מאז הילדות או בכלל. להרגיש בית במקום שהתחיל כמקום זר ולא מוכר. כך גם חזרה בכמה אופנים, המשאלה להרגיש בית ולהצליח ליצור בית עבור עצמי או במילים המרגשות "ללמוד מי אני ולא להתבייש במי שאני"
אחד מאנשי הצוות סיכם בהודיה על הזכות לפגוש את הצעירים שהוא מלווה כבר כמה שנים:
"המפגש אתכם שינה אותי, פתח לי את הלב והעיניים וזה הגיע בתקופה כל כך מדויקת.
אני חושב על השנה הקשה שעברנו, על כל המקומות שהייתי והאנשים שפגשתי.
במבט לאחור, אני יודע להגיד כמה המפגש אתכם והכניסה למרכז הכינה אותי לכל מה שאנחנו עוברים עכשיו.
דרך האומץ, הכנות וגם הקושי שהבאתם לקשר, למדתי על היכולת להחזיק את המורכבות שלנו כגברים ואת חשיבות היכולת להתחבר ולהראות פגיעות וקושי.
זה ידע ושינוי שהולך איתי לכל מקום, ברמה האישית, בקשר עם חברים, כאן במרחב ובמילואים.
וזה ידע ונוכחות שנדרשת כל כך במיוחד השנה.
חשוב לי שתדעו שהמרחב הנדיר הזה שייך לכל אחד מכם, וכל מי שנמצא פה הוא שותף מלא ביצירה שלו"
סיימנו בארוחה כיפית ומפנקת, של מרקים טעימים ופיצה , עם סופגניות לקינוח
("איזה חג משמח והרסני לדיאטה" כמו שאמר אחד הצעירים)
לא פחות מהסבב והמעמד המרגש, היה מיוחד ונדיר לראות את השיחות הרבות שהיו אחרי בין צעירים, אנשי צוות ומתנדבים ממרחבים שונים, את החיבורים סביב אהבה לאומנות, משחקי מחשב, רקע תרבותי משותף או חיבור דרך התמודדות עם הטראומה או הקהילה מסביב.
איזו זכות משמעותית ומרגשת להיות חלק ולהוביל מרחב נדיר כזה, חלום שהיה עמוק בלב במשך שנים ומתגשם מול העיניים.
נס אמיתי, כזה שלא בא רק מהשמיים, אלא מעבודה עקשנית ומתמשכת שלא מוכנה לוותר לכח המדכא של המציאות.
לא מוכנה לוותר, לא לנו ולא עלינו.
נס שרואה את הידיים המזיעות, התחושה שאין אוויר ואין כח ולמרות זאת מחזיק את הנס ומאמין שהאגרוף המכווץ עוד יפתח ליד מושטת למפגש
לא אעמיד פנים
שאיני מודעת לעוצמותיי
ולא אכבה את האש
בכדי לא לסנוור ישנים
לא אתכווץ לנקודה עמומה
ולא אחריש את גלי קולי
כי לא נולדתי בוערת
על מנת שאכבה
את עצמי.
(מיקה בן שאול)
חג אורשינא שמח
בימים אלו אנו פותחים מחזור נוסף של הכשרת מתנדבות/ים, אם תרצו להיות חלק מהמרחב המיוחד הזה שתיארנו - פנו אלינו כאן או בטלפון: בר, רכזת התנדבות - 0526161767 או אורי, מנהל המרכז - 0506524139
נודה לכם/ן על שיתוף הפוסט וכל עזרה במציאת מתנדבות ומתנדבים מתאימים.
15/12/2025
22/09/2025
18/06/2025
16/06/2025
23/12/2024
09/12/2024
02/10/2024
19/08/2024