04/03/2017
ארבעה עמודים עשויים אבן נתגלו בחצר בית אחיאל. בצדו המערבי של המבנה עמדו שני עמודי אבן אחת ואילו בצד המזרחי היו עמודים בנויים. בצמוד לבית מצד צפון עמד מחסן, ובו נתגלו יותר מ-50 קנקני אגירה.
בסמוך עמד מתקן נוסף המעיד ללא ספק על עמידותה של משפחת אחיאל- אסלה אסויה אבן שהותקנה מעל בור ספיגה.
רק עוד שני מתקנים כאלה מאותה תקופה, נתגלו בארץ, ושניהם בעיר דוד. על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות ( איכה ב' יט')
הד לרעב הכבד שפקד את העיר הנצורה מצאו החופרים בבדיקה לא שגרתית שעשו בבור הספיגה בחדר השרותים שבבית אחיאל. ממשקעי הצואה שנמצאו בבור הסיקו החוקרים שהתפריט ערב החורבן הורכב כנראה בעיקר מגידולי בר.
לא ניתן היה לצאת אל השדות להביא תוצרת חקלאית טרייה, ותושבי העיר נאלצו להסתפק מכל הבא לידי בתוך החומות.
החוקרים גילו עדות נוספת למצוקה של הנצורים, בצואה נמצאו תולעי מעיים (תולעי סרט-tapeworm, ) שבהן נדבקים כתוצאה מאכילת בשר לא מבושל. ככל הנראה הכניסו בני העיר את הצאן והבקר אל תוך החומות עם תחילת המצור.
כשגבר הרעב שחטו את הבהמות וכנאה אכלו אותן מבלי לבשלן, משום שהעץ - חומר הבעירה, היה נחוץ לבניית ביצורים ולהתקנת כלי נשק.
04/03/2017
כתובת עברית זו מתוארכת לתקופה הישראלית (למאה השמינית לפנה"ס) והיא נתגלתה ע"י שני ילדים בשנת 1880 מטרים ספורים ממוצאה הדרומי של המנהרה המכונה 'נקבת חזקיהו'. היא מוצגת כיום במוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול, טורקיה וזאת מכיוון שהיא נתגלתה בזמן שהעות'מאנים שלטו בארץ. הכתובת מתארת את הרגע הדרמטי של המפגש בין שתי קבוצות החוצבים שעבדו על המנהרה. היא נחקקה בסלע קרוב ליציאה מהמנהרה ולא בנקודת המפגש בין הקבוצות והימצאה בתוך המנהרה מעלה שאלה מעניינת: בתוך המנהרה לא הלכו אנשים ולכן לא היו יכולים לראות את הכתובת, מדוע חקקו אותה במקום בו אף אחד לא יראה אותה (כל עוד משתמשים במים לשתיה, מעבר בתוך המנהרה עלול לגרום לזיהום)?
25/02/2017
רשות העתיקות, מצאה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. הממצא הארכיאולוגי הנדיר הזה נמצא במנהרת מסתור של תושבי ירושלים הקדומה מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני .אפילו נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב! לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "יתכן שהחרב היתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך ( כ-60 ס"מ ), אלא גם בהשתמרות נדן העור ( חומר שהשתמרותו לא רעה בכלל ), ומעט מעיטוריו".
25/02/2017
נמצא בעיר דוד שבר של לוח טין מהמאה ה-14 ( תקופת הברונזה המאוחרת ) שהיווה פעם כמסמך שנכתב בכתב יתדות בשפה האכדית. גודל השבר כ2.0 ס"מ על 2.8 ס"מ ועוביו כס"מ 1. ארכאולוגים טוענים שזה חלק ממכתב שנשלח בין מלך ירושלים, לבין פרעה אמנחתפ הרביעי.
