Home
>
Israel >
Jerusalem >
Geological Survey of Israel - המכון הגאולוגי לישראל
Geological Survey of Israel - המכון הגאולוגי לישראל
Share
המכון הגיאולוגי הוא מוסד מחקר ממלכתי הפועל מתחת למשרד האנרגיה
המכון הגיאולוגי הינו מוסד מחקר ממלכתי מופקד על יצירת מרכז ידע מדעי-יישומי ממוקד ומותאם לצרכים הלאומיים של ישראל בתחום מדעי האדמה, בראייה ממלכתית, להבטחת האינטרס של המדינה ורווחת תושביה. המכון הגיאולוגי פועל במסגרת המשרד לתשתיות הלאומיות האנרגיה והמים כיחידת סמך המעסיקה כ-70 עובדים תקניים, כ-25 עובדים זמניים וכן 20-25 סטודנטים לתואר שני ושלישי. בנוסף המכון כולל חוקרים ותיקים מתנדבים וכן חוקרים אורח
ים מהארץ ומחו"ל. המכון מקיים מסכת הדוקה של שיתוף פעולה מקצועי עם מוסדות מחקר ממשלתיים, אוניברסיטאות וגורמים אחרים בארץ ובחו"ל. פעילויות המכון מתבצעות במסגרת פרויקטים נושאיים, קצרים וארוכי טווח, בחלקם יזומים בהתאם לתוכנית העבודה, ובחלקם כמענה לצרכים ממלכתיים, ציבוריים ופרטיים. פעולות המכון כוללות מחקר ופיתוח מדעי-יישומי, פעולות יעוץ ומתן שירותים, ביסוס וקיום יכולות מקצועיות, יצירה של תשתיות אנליטיות, ניטור ובניה ותחזוקה של מסדי נתונים לאומיים. פעילות המכון ממומנת באופן ישיר מתקציב המדינה ומהכנסות מגורמי חוץ.
יעדי המכון:
המכון הגיאולוגי מהווה גורם מרכזי בתכנון ארוך-טווח של פיתוח בר-קיימא לניצול מושכל של משאבי הטבע, השתלבות בגיבוש מדיניות לאומית בנושאי התשתית הטבעית, תכנון ופיתוח ראויים של התשתית והיערכות נכונה בפני סיכונים טבעיים ומעשי ידי אדם.
המכון ממוקד במתן מענה לצרכי פתוח של פרויקטים לאומיים (כגון מובל ים סוף – ים המלח, התמוטטות מצוק החוף, יציבות התשתית באזור ים המלח, התפתחות הבולענים בים המלח, מפות סיכונים גיאולוגיים וסיסמולוגים, הערכות לסיכוני רעידות אדמה, תוכניות מתאר להבטחת חומרי גלם לבניה ולתעשייה, מידול אקוויפרים, הנחת תשתיות להולכת גז ודלק, איים מלאכותיים. עבודה מול גורמי תעשיה (כגון מפעלי ים המלח, חברת הפוספטים). השתתפות בהגדרת רגולציות בשיתוף עם משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון וגופים כגון רשות שמורות הטבע וחברות ממשלתיות.
תחומי עיסוק עיקריים של המכון:
הערכת נכסי הטבע בישראל, ומתן יעוץ לממונים הסטטוטוריים בנושאים אלה.
הערכת גורמי התשתית הטבעית לצרכי תכנון ובניה על פני השטח ובתת הקרקע
ניתוח ההזדמנויות הגלומות במצאי המשאבים הטבעיים בארץ
ניתוח הסיכונים הסביבתיים הטבעיים ומעשי אדם
הגדרת תהליכים ומגמות בעלי השלכות על התשתית, על הסביבה והאקלים באזורינו כבסיס לגיבוש מדיניות לאומית
ניטור והקמת מסדי נתונים לאומיים מפורטים כגון בתחומי הפלאונטולוגיה, קידוחי מים ונפט, פצלי שמן, פוספטים, סיכונים סיסמיים, גיאוכימיה, חקר תת הקרקע
פיתוח שיטות מעבדה והקמת תשתית מעבדתית מעודכנת המהווה תשתית למחקר ישומי ובסיסי
ביצוע מחקרים אשר הוגשו לקרנות מחקר לאומיות ובין לאומיות בנושאי מחקר בסיסי ויישומי בתחום מדעי האדמה והים
נושאי המחקר העיקרים לשנת 2015:
1. חקר סיכוני רעידות אדמה ופיתוח נושא היערכות המדינה לאירועים קיצוניים
2. אי יציבות תשתית ים המלח: ניתוח התשתית בטווח הקצר ומתן הערכות לטווח הארוך: ניטור, פיתוח שיטות מדידת פרמטרים מגוונים בגוף המים ומחוצה לבניית מודלים
3. אי יציבות מצוק החוף: ניטור, כימות ומידול של תהליך נסיגת מצוק החוף בטווח הזמן הקצר והארוך
4. חקר מדף היבשת והים העמוק: ניטור וניתוח תהליכים
5. חקר מערכות מי תהום ומים עיליים: קידוחי מחקר, ניטור, גיאוכימיה, מקורות זיהום ובניית מודלים וכימות תהליכים. תמיכה במשק המים במציאת פתרונות לתקופות הבצורת תוך היענות מידית לגורמי משק המים במדינה
6. חקר תהליכים סביבתיים וחיזוי השפעתם על הסביבה
7. חקר ואיתור אתרים להטמנת פחמן דו חמצני ופסולת רעילה
8. זיהום קרקעות
9. זיהום מקורות מים
10. שינויי אקלים
11. תהליכי מידבור
12. פיתוח אנרגיות חלופיות: תג"ר, אנרגיה גיאותרמלית
13. חקר פצלי שמן ובדיקת הסיכונים הסביבתיים בפיתוח פצלי השמן כמקור אנרגיה חדש בישראל.
14. חקר פוספטים
01/06/2026
בואו לעבוד איתנו!
למכון הגיאולוגי דרוש/ה
דרוש/ה סטודנט/ית מנהלה לאגף סייסמולוגיה - מס' מש רה 81081560
קורות חיים יש להעביר למיי ל [email protected], עד ליום ה-07.06.2026
יש לצרף אישורי העסקה והשכלה בהתאם לדרישות המשרה.
*רק פניות מתאימות תיענינה
27/05/2026
גאולוגים בשיא הכושר! 🏃♂️🎳
אי אפשר לעצור את הנבחרות שלנו! גם השנה יצאנו לתחרות ה"מחוזיאדה" באילת 2026. חזרנו עם המון גאווה, אנרגיות שיא ורוח ספורטיבית יוצאת דופן.
נבחרות הריצה והבאולינג של המכון הגיאולוגי הפגינו נחישות ומצוינות, זו השנה השנייה ברציפות! כיף לראות את החיבור המיוחד בין חברי המכון גם מחוץ לשעות העבודה, על מסלולי הריצה ועל פרקט הבאולינג.
תודה גדולה לכל הספורטאיות והספורטאים שלנו שייצגו את המכון בכבוד רב.
ותודה מיוחדת לרכזת הספורט המופלאה שלנו, בתשי כהן, שהייתה הכוח המניע מאחורי ההצלחה הזו, ארגנה, דחפה והרימה את הרוח הקבוצתית שלנו גבוה-גבוה.
נתראה בשנה הבאה!
#המכוןהגיאולוגי #מחוזיאדה2026 #גאווהשלמכון #ספורט #עובדיהמכון
25/05/2026
הרעידה ההרסנית הבאה בישראל: לא 'אם' אלא 'מתי?'
ניתוח מחודש וביקורתי של המידע ההיסטורי על רעידות אדמה אשר חוללו נזק ונפגעים בנפש בארץ ישראל מלמד שהן התרחשו בתדירות גבוהה בהרבה מההערכות המקובלות עד כה.
במחקר שעתיד להתפרסם בקרוב בכתב העת 'אופקים בגאוגרפיה', ערכו פרופ' מוטי זוהר מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, דר' עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי לישראל ופרופ' ריכב (בוני) רובין מהאוניברסיטה העברית, סקירה וניתוח מעמיקים של דיווחים היסטוריים רבים אשר הצטברו במהלך 3,000 השנים האחרונות על רעידות אדמה החזקות שפגעו בארץ ישראל וסביבתה הקרובה.
הסטטיסטיקה של 1,000 השנים האחרונות בהן המידע זמין, אמין ושלם יותר מהתקופות הקדומות יותר, מראה שרעידת אדמה שגרמה לנזק כלשהו – אפילו קל, בישראל ובסביבתה, התרחשה בממוצע אחת לכ-45 שנים. רעידה אשר גרמה לנזק רב ולנפגעים התרחשה כל 55 שנים לערך, ואילו רעידה שגרמה לנזק חמור במיוחד ארעה אחת לכ- 170 שנה. מאחר והופעתן של הרעידות הללו התרחשה במחזוריות שאינה מסודרת בזמן, לא ניתן לחזות מתי תתרחש הרעידה הבאה.
במהלך המחקר זיהו החוקרים דפוסי נזק חוזרים ביישובים רבים בארץ ישראל וסביבתה לאורך 2,000 השנים האחרונות, בעיקר לאורך העתק ים המלח ("השבר הסורי אפריקאי") שהוא האזור הסיסמי הפעיל ביותר באזורנו. הסתבר שכל אחד מהישובים בארץ ישראל נפגע מרעידת אדמה במהלך ההיסטוריה לפחות פעם אחת; לא מעט ערים נפגעו מספר פעמים ובראשן ירושלים, טבריה, צפת, עכו, שכם, רמלה, יריחו, בית שאן; ואין מקום חסין מפני הרעידה הבאה.
כאשר יתפרסם המאמר בכתב העת 'אופקים בגאוגרפיה' נעלה קישור אליו. עד אז ראו את עיקרי הממצאים בכתבה שהופיעה לאחרונה ב- YNET:
(https://www.ynet.co.il/environment-science/article/syjghnrr11e).
הבסיס המדעי עליו מסתמך המאמר ב- 'אופקים בגיאוגרפיה' התפרסם במספר מאמרים מבוקרים (Peer reviewed) בספרות המדעית הבינלאומית:
Zohar, M., Salamon, A., & Rubin, R. (2016). Reappraised list of historical earthquakes that affected Israel and its close surroundings. Journal of seismology, 20(3), 971-985. https://doi.org/https://doi.org/10.1007/s10950-016-9575-7
Zohar, M., Salamon, A., & Rubin, R. (2017). Earthquake damage history in Israel and its close surrounding - evaluation of spatial and temporal patterns. Tectonophysics, 696, 1-13. https://doi.org/10.1016/j.tecto.2016.12.015
Zohar, M. (2020). Temporal and spatial patterns of seismic activity associated with the Dead Sea Transform (DST) during the past 3000 Yr. Seismological Research Letters, 91(1), 207-221. https://doi.org/10.1785/022019012
התמונות צולמו ע"י פרופ' מוטי זוהר
24/05/2026
המכון הגיאולוגי מעדכן שבתאריך 24-05-26 בשעה 20:42 התרחשה רעידת אדמה, עוצמתה ע"פ הערכה ראשונית 3.5.
הרעידה התרחשה באזור הכנרת
Send a message to learn more
21/05/2026
התחדשנו - אתר אגף סיסמולוגיה החדש באוויר!
אחרי עבודה מאומצת של אנשי אגף מחשוב ויועצים מקצועיים, ובהתאם לבקשות שלכם – עיצבנו מחדש את אתר אגף סיסמולוגיה במכון הגיאולוגי!
מהיום, הרבה יותר קל, נגיש ומובן לעקוב אחר פעילות רעידות האדמה בישראל וסביבתה.
מה מחכה לכם באתר המשודרג?
תצוגה נוחה: מעקב אחר הפעילות הסייסמית ברשימה ו/או על גבי מפה דינמית.
סינון מתקדם: אפשרות לחפש ולסנן רעידות אדמה לפי זמן, עוצמה (מגניטודה) ומיקום גיאוגרפי על ידי סימון על גבי המפה
שכבות מידע: תוכלו להוסיף למפה העתקים (שברים גיאולוגיים) ותחנות מדידה (בלחיצה על אייקון השכבות בצד שמאל למטה)
קצת על סיסמולגיה ועל האגף: רוצים להבין יותר איך הכל עובד? דפי "אודות" ו"שאלות ותשובות" מחכים לכם עם כל המידע.
⏱️ האתר נמצא כרגע בהרצה ואנחנו ממשיכים לשפר אותו כל הזמן.
🚨 והכי חשוב: הרגשתם רעידת אדמה? היכנסו לאתר ועדכנו אותנו בזמן אמת דרך כפתור הדיווח!
מוזמנים להיכנס, לשוטט ולעקוב בקישור המצורף: https://eq.gsi.gov.il/
We've upgraded! The new Seismological Division website is now live!
Following intensive work by our IT team and professional consultants—and based on your feedback—we have redesigned the Seismological Division website at the Geological Survey of Israel!
From now on, tracking earthquake activity in Israel and the region is much easier, more accessible, and clearer.
What’s waiting for you on the upgraded site?
User-Friendly Display: Track seismic activity via a list and/or an interactive, dynamic map. Advanced Filtering: Search and filter earthquakes by time, magnitude, and geographic location directly on the map.
Information Layers: Add geological faults and seismic monitoring stations to the map (by clicking the layers icon on the bottom left).
Learn More About Seismology: Want to better understand how it all works? Our "About" and "FAQ" pages are waiting for you with all the information.
⏱️ The website is currently in its running-in (beta) phase, and we are continuously working to improve it.
🚨 Most importantly: Did you feel an earthquake? Visit the website and update us in real-time using our report button! Your reports are crucial for our research.
You are welcome to visit, explore, and follow the updates at the link below: https://eq.gsi.gov.il/
אם חשבתם שהבקיעה המטורפת של נועם ו'מישל' מתוך יהלום ענק על במת האירוויזיון הייתה שיא הדרמה – חכו שתשמעו מה עובר על יהלום אמיתי בדרך אל הבמה. עכשיו, כשהדופק מההופעה קצת ירד, הגיע הזמן לצלול למעמקים ולגלות כמה דברים שלא ידעתם על החומר הכי חזק, מנצנץ וקשוח בטבע.
יהלומים הם מינרלים המורכבים מפחמן טהור, ממש בדומה לגרפיט אך נוצר בתנאים אחרים לחלוטין. הם נוצרים בעומקים של 150-200 ק"מ בתוך המעטפת של כדה"א ותחת תנאי לחץ וטמפרטורה קיצוניים (כ- 75,000 אטמוספירות ובין 900-1300 מעלות צלסיוס). מינרלים אלה נוצרו לפני 1-3 מיליארד שנים.
תוהים איך הם מגיעים לפני השטח? הם פשוט תופסים טרמפ על הר געש!
התפרצויות געשיות עמוקות מביאות איתם מגמה וסלעי קימברליט, שהם סלעים געשיים המכילים מינרלים שונים כמו אוליבין וביניהם גם יהלומים.
יהלומים מושלמים אמנם נהדרים לתכשיטים (ובמת האירוויזיון), אבל גיאולוגים אוהבים ומחפשים יהלומים שאינם מושלמים. יהלומים המכילים זיהומים בשריג (כך שצבעם אינו שקוף או צלול) או בועיות נוזל קטנות (המכונות אינקלוזיות) שנכלאו ביהלומים בזמן היווצרותם, משמרים בתוכם את סיפור יצירתו של היהלום ומידע לגבי התהליכים המתרחשים בעומק כדה"א.
ומה לגבי יהלומי מעבדה? 🧪 הם זהים לחלוטין מבחינה כימית ופיזית ליהלומים טבעיים. ההבדל היחיד הוא שבמקום לחכות מיליארדי שנים בבטן האדמה, מדענים משחזרים את אותו חום ולחץ קיצוניים כדי לגדל אותם בסביבה מבוקרת תוך שבועות ספורים!
אז בפעם הבאה שאתם רואים יהלום נוצץ, תזכרו: אתם מסתכלים על פלא של ממש – בין אם זו פיסת היסטוריה עתיקה ששרדה מסע דרך הר געש, ובין אם זו פריצת דרך טכנולוגית מדהימה! 💍✨
בואו לעבוד איתנו!
למכון הגיאולוגי דרוש/ה
דרוש/ה סטודנט/ית מנהלה לאגף סייסמולוגיה - מס' משרה 81081560
קורות חיים יש להעביר למיי ל [email protected], עד ליום ה-17.5.2026
יש לצרף אישורי העסקה והשכלה בהתאם לדרישות המשרה.
*רק פניות מתאימות תיענינה
10/05/2026
בואו לעבוד איתנו!
למכון הגיאולוגי דרוש/ה
דרוש/ה סטודנט/ית לאגף סייסמולוגיה - מס' משרה 81004256
קורות חיים יש להעביר למיי ל [email protected], עד ליום ה-17.5.2026
יש לצרף אישורי העסקה והשכלה בהתאם לדרישות המשרה.
*רק פניות מתאימות תיענינה
10/05/2026
הקלטת סמינר המכון הגיאולוגי | 3.5.2026
פרופ' קלאודיה גולדמן שנהר | האוניברסיטה העברית
Explainable AI for Decision Making Under Uncertainty
סמינר המכון הגיאולוגי | 3.5.26
פרופ' קלאודיה גולדמן שנהר | האוניברסיטה העבריתExplainable AI for Decision Making Under Uncertainty