ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

Share

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, גיבוי והצלה של

Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 13/10/2025

לאורך תולדותיה של מדינת ישראל – ועוד טרם הקמתה – נושא השבויים והחטופים ליווה כמעט כל עימות צבאי: מן המתנדבים הארצישראליים בצבא הבריטי שנשבו במלחמת העולם השנייה, דרך הלוחמים שנפלו בשבי הסורי לאחר קרבות משמר הירדן ושבויי מלחמת יום הכיפורים, ועד תחילת ההפגנות האזרחיות וימינו אנו.

נושא השבויים היה מבחן מוסרי ולאומי ליישוב היהודי בארץ, עוד בתקופה שלפני הקמת המדינה. למעלה מ־1,500 מבני היישוב ששירתו בצבא הבריטי נפלו בשבי – רובם במערכות יוון וכרתים באביב 1941, ומקצתם במדבר המערבי. השבי עורר טלטלה עמוקה ביישוב הארצישראלי, שנדרש להתמודד עם שאלת אחריותו לשלום אנשיו. אותם שבויים היו הקרובים ביותר מבני היישוב לשואה שהתחוללה באירופה, ועם לכידתם עלה החשש כי גורלם יהיה כגורל אחיהם שם. תצלום ראשון מראה שניים משבויי היישוב במחנה העבודה בלאמסדורף.

יצחק (הייליג) ראובני נפל בשבי הסורי יחד עם מגיני ומגינות משמר הירדן ביוני 1948. רק כעבור שלושה־עשר חודשים שבו הוא וחבריו לארץ, במסגרת חילופי שבויים, ובהמשך ייסדו יחד את מושב נורדיה – סמל לחיים שקמו מתוך חורבן, ולשיבה אל האדמה ואל התקווה.

במהלך מלחמת העצמאות הוקמו מחנות שבויים בירדן, המפורסם והמתועד מביניהם אום אל ג'מאל, המתועד באלבום אביגיל ואברהם בנאי. במחנה הוחזקו למעלה מ־700 אזרחיות ואזרחי המדינה שבדרך – בהם תושבי הרובע היהודי בירושלים, עובדי חברת האשלג ותחנת הכוח בנהריים, אנשי גוש עציון, חברי קיבוץ גזר ולוחמי קרב ארמון הנציב.

בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה טלטלה סוגיית השבויים את החברה הישראלית, שמותיהם ופניהם של השבויים הפכוו מוכרים ברבים ונוצרה הזדהות אישית עמם. חזרת שבויי המלחמה נחגגה בציבור הישראלי בהתפרצויות שמחה ספונטניות, בטקסים ממלכתיים ובסיקור תקשורתי נרחב. באוסף הצלם ורנר בראון ניגלים רגעי פדיית השבויים בתום המלחמה, כמו בתצלום של נווט הקרב אורי ערד ששב לביתו בהסכם חילופי השבויים.

לראשונה התעוררה בישראל מחאה אזרחית נרחבת למען שחרור השבויים והחטופים: אזרחים ואזרחיות יצאו להפגין בהמון רב ברחבת בקריאה לשובם. באוסף הצלם דוד חריס תצלומי הפגנה ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים (בין השלטים המתועדים בתצלום המצורף: “שלח את עמי”, “קיימו את אמנת ז׳נבה!”, “שבויים אינם פושעי מלחמה”, ובתצלום הנוסף קבוצת נערות צעירות אוחזות בשלט עליו רשום "אמנת ז'נבה לשם מה?").

התצלומים ההיסטוריים שבאלבומי ישראל נגלית לעין משקפים את סיפורם של השבויים והחטופים במרוצת השנים, ואת פניה של החברה המביטה בהם – רגעים של אובדן וכאב, לצד תקווה מחודשת בעת שובם.
מי ייתן ונזכה להשבת כל הבנים והבנות הביתה, לגבולם ולחיק משפחותיהם.

21/09/2025

לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ

המנהג לאחל שנה טובה בכתב איננו חידוש מודרני, ראשיתו מאות שנים לפני המצאת כרטיסי הברכה שנשלחו בדואר. כבר במאה ה־14, בגרמניה של ימי הביניים, עודדו רבני אשכנז את כתיבתן של ברכות לשנה החדשה – מסרים טקסטואליים שעברו מאדם לאדם כביטוי של קשר רוחני וחברתי.

העדויות הקדומות ביותר לגלויות חזותיות שנשתמרו מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה־19, אף שהמנהג היה מוכר כבר קודם לכן, כפי שמראה במחקרו שלום צבר, חוקר אמנות יהודית ופולקלור יהודי והשוואתי, פרופסור במחלקה לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים (כתב העת אריאל, 2005).

עם התפשטות הדפוס והדואר, הפכה ברכת השנה הטובה ממחווה מילולית בלבד ליצירה חזותית – כרטיס המשלב דימוי, טקסט וסמל.
הייחודיות של ברכות ראש השנה, כפי שמדגיש צבר, היא בשפה החזותית שהתפתחה סביבן:
לצד פסוקים מסורתיים הופיעו סמלים איקוניים של החג – שופר, רימונים, תפוחים ודבש.
במרחב היהודי המודרני שולבו דימויים של משפחה וקהילה, ובהמשך גם סמלים ציוניים ולאומיים.
הכרטיסים והגלויות הפכו לא רק לאמצעי אישי של ברכה, אלא גם לייצוג חזותי של זהות, זיכרון ותקווה.
כרטיסי הברכה אינם רק זיכרון נוסטלגי; הם עדות חזותית עשירה, המשלבת בין מסורת לחדשנות, ובין הפרט לקולקטיב.
שתפו אותנו בברכות ובגלויות המשפחתיות המצולמות שלכם, ותוכלו להיכנס לאתר ״ישראל נגלית לעין״ כדי להכיר לעומק את הסיפורים מאחורי הגלויות וברכות השנה-טובה.

Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 09/09/2025

ביוני האחרון ספגה תל אביב פגיעות טילים קשות, שגרמו בין היתר הרס רב באזור כיכר מוגרבי שבצומת הרחובות אלנבי-פינסקר. המבנים ההיסטוריים ברחוב, שחלקם נפגעו קשות, חשו את טלטלת ההיסטוריה חוזרת על עצמה לאחר 85 שנה.
ביום שני תשעה בספטמבר 1940 בשעה 16:12 בדיוק חשכו שמי תל אביב בצהריי היום: חמישה מטוסי קרב של חיל האוויר האיטלקי המטירו פצצות על מרכז העיר ועל הכפר סומייל. השעה היתה שעת אחר צוהריים שלווה, ילדים שיחקו בגני השעשועים, חנויות נפתחו לאחר מנוחת הצהריים, אנשים יצאו לקניות או שבו הביתה מיום עבודה. הפצצות נפלו באזור הרחובות טרומפלדור, חברון, בר כוכבא, פינסקר, צבי ברוק, כהן-ברגשטיין, דבורה הנביאה, בוקי בן יגלי, ובוגרשוב. מראות זוועה נראו מכל עבר, הרס, אנשים לכודים, גופות מוטלות בין ההריסות ודליקות שגרמו פצצות התבערה – העיר השלווה הפכה לגיהנום עלי אדמות. בהפצצה עצמה נהרגו כ-130 איש, בהם ילדים רבים, ונפצעו מאות; יותר משבעים בתים נפגעו. המתקפה באה בהפתעה גמורה, משום שבשונה מהעיר חיפה, על מחנות הצבא שבה, הנמל, צינור הנפט ובתי הזיקוק, נחשבה יעד להפצצות – לא היה בתל אביב שום יעד צבאי או אסטרטגי. עד היום לא ברור מה הייתה הסיבה להפצצה, שהכתה בהלם גם את העולם; משערים שהמטוסים הגיעו לשמי חיפה אך מסיבות שונות לא יכלו להמטיר את הפצצות והמשיכו דרומה לכיוון נמל יפו.
ראש העיריה ישראל רוקח הוציא הודעה רשמית המוחה על הפצצת "עיר הפרזות, עיר חיי השלום והעבודה תל אביב", ציין לשבח את תפקוד כוחות הג"א וביקש מן התושבים לאזור אומץ ולחזור לשגרת יומם, אולם בימים שלאחר מכן נרשמה עקירת משפחות מן העיר ומחירי הדיור בירושלים האמירו חיש מהר. ב-11 בספטמבר נערכה הלוויה המונית לרבים מן ההרוגים; המסע ארך כשש שעות ורבבות ליוו את המתים אל קבר האחים בבית הקברות בנחלת יצחק.
מה השפעתם של מאורעות אלה? כותבת ד"ר נירית שלו-כליפא: מסלול חיי משפחתי – משפחת שלייפר (לימים שלו) השתנה בעקבות האירוע. אבי, יוסי שלייפר (לימים שלו) היה ילד בן שש. משפחתו בנתה את שני הבתים שבחצר שברחוב בוגרשוב 88 בין השנים 1920–1925, ובהם חיה המשפחה כולה. בשנת 1940 כבר הלכו סבו וסבתו לעולמם, ובחצר התגוררו אחדים מהאחים לבית שלייפר ורעיותיהם, וביניהם גם יוסי והוריו. ביום ההפצצה הוא שיחק בחצר הבית עם חברה לספסל הלימודים, ופתאום נשמעה צפירה. אימו יהודית פרצה מן הבית ומשכה את השניים אל מסדרון פנימי, דחפה אותם אל ארון ונשכבה מעליהם כדי להגן עליהם בגופה. בשולי החצר פגעה פצצה שלא מוטטה את הבתים (העומדים על תילם עד היום) אך ערערה את יסודותיהם. יוסי שלו אינו זוכר מה קרה באותו ערב ולאן התפנו, אולם מהר מאוד החליטה המשפחה המורחבת למכור את הנחלה הצנועה והבתים הפגועים שעליה, מכיוון שלא יכלו להרשות לעצמם לשפץ אותם. יהודית, מקס ובנם יוסי היו במשך שנה וחצי פליטים בעליית גג של רפת בנחלת יצחק, שהעמידו לרשותם משפחת חברים. במהלך התקופה בנו במו ידיהם, יום יום, לפני ואחרי שעות העבודה ובית הספר, בית זעיר על קרקע שקנו בגבעתיים. תחילה בנו חדר אחד למשפחה וחדר אחד לגידול תרנגולי הודו, ורצפה נוספה רק כמה שנים לאחר מכן. רק לפני כעשור שב יוסי לגור בתל אביב, ובה חווה שוב הפצצה – וזו הפעם מאיראן.

--

נראה שדבר לא השתנה; גם אז נחסמו הבתים ההרוסים עד שייקבע האם בטוח להיכנס אליהם; העיריה שלחה את מהנדסיה להנחות את בעלי הבתים בדבר תיקונם. בעיתונות דאז הובאו דברי מהנדס העיר תל אביב, מר י. שיפמן, שמסר ל"הארץ" (12/9/1940) כי באופן כללי עמדו בניינים מודרניים יפה מאוד בפני הרסיסים וההדף, ולרוב לא חדרו הפצצות יותר מקומה אחת. עוד דיווחו העיתונים על פיצויים ל"נגועי ההפצצה", על התארגנות העיר להתגוננות יעילה יותר מפני מתקפות אוויר, על ביטוח נזקי מלחמה ועל הצורך לשלט את המקלטים. וגם אז המתים נקברו, החיים התאבלו, והעיר חזרה אט-אט לקצב חייה היומיומי.
--
הילדה, ילידת 1934 בקירוב, התגוררה בכל הנראה בשכונת נורדיה. אם מישהו מילדי או ילדות תל אביב זוכר את הילדה או את האירוע, צרו עימנו קשר. נשמח לתעד כל אלבום משפחתי – מתל אביב ובכלל.
--
חדשות התצלומים והחפצים, הפניות למאמרים ותגליות היסטוריות מתפרסמות דרך קבע בניוזלטר שלנו. יש לגלול את הדף עד תומו ולמלא פרטים בשדות המתאימים. קישור בתגובות.

15/12/2022

"קוראים לי יודה" מופע תיאטרלי־מוסיקלי אינטימי המורכב מטקסטים של יהודה עמיחי.
יום שלישי כ"ו כסלו 20.12.22 19:30 - 21:00 ביד יצחק בן־צבי - אבן גבירול 14 ירושלים.
המופע לוקח את הצופה לתוך עולמות של דימויים ותמונות המרכיבים את ה־DNA הישראלי. גבר ואישה; פעם אוהבים, פעם שונאים, פעם צעירים ופעם זקנים, פעם ביחד, פעם לבד. בשירה, בדיבור ובתנועה, מגלמים את דמותו של עמיחי במהלך חייו דרך שיריו, החל מזכרונות ילדות, דרך אהבותיו ואכזבותיו, כנער עולה חדש וכלוחם במלחמת השחרור שאיבד את חבריו, כאב צעיר וכאזרח שבמקרה הוא גם משורר, המביע את השקפותיו ומייחל מכל לשלום הנכסף, מבקש, דורש, ומקווה שיגיע. ההצגה מבקשת לחקור את החוויה הישראלית־אנושית כפי שהיא משתקפת במילותיו של יהודה עמיחי - משורר שלקח את היפה, הנשגב והפיוטי, והגיש אותו בעברית ישראלית פשוטה, נוקבת ונוגעת. בין הדרמה ליומיומי, בין הריאליסטי למטאפורה, בין הכאן ועכשיו האישי לפתוס ולנרטיב הקולקטיבי.
עריכה ובימוי: פנינה גרי.
שחקנים: סער שני, ניבה אלוש. תנועה: רנה שרת
עריכה מוסיקלית ולחנים: שוש רייזמן, יוני רכטר. *
* מחיר מיוחד לשבוע מורשת: 30 ₪
להרשמה: bit.ly/3FyYsqJ
לבירורים: טל' 02-5398855
Nirit Shalev Khalifa Saar Shani Niva Alush

Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 03/10/2022
Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 03/10/2022

ישראל נגלית לעין
אוספת את התצלומים של מלחמת יום הכיפורים באלבום הפרטי שלכם!

לקראת ציון 50 שנה למלחמה באוקטובר 2023 (י' בתשרי תשפ"ד) מיזמי יד יצחק בן-צבי: "ישראל נגלית לעין" ו"מחקר ותיעוד מלחמת יום הכיפורים" במכון לחקר ארץ ישראל ויישובה, במבצע איסוף של רגעי הזמן שתועדו בימי המלחמה בחזית ובעורף ונשתמרו באלבום המשפחתי.

אנו קוראים לכל מי שחווה, תיעד, יצר ושימר את הזיכרונות החזותיים והגשמיים מתקופת המלחמה לשלוח אלינו: צילומי סטילס ווידאו, מכתבים, תעודות, חפצים וסיפורים משדה הקרב ומהחיים בצל המלחמה- בבית ברחוב, בבית הספר ובמקום העבודה.

להשתתפות במיזם ולשליחת התצלומים והדימויים שברשותכם היכנסו לקישור- https://forms.gle/4F9pv4pWkEf7J1aL8

08/09/2022

'בתוך הקיר עומד אדם' – מי מכיר?
על מוסדות ציבוריים ובתים פרטיים, תחנות רכבת ובתי כנסת, בעיר ובכפר, מחכות על הקירות יצירות מסקרנות: מי יצר אותן? באלו חומרים וטכניקות? מה תפקידן החברתי, התרבותי וההיסטורי? מה הן רוצות להגיד לנו, ובשליחותו של מי? מי שומר ומשמר אותן, ואיך?
"מי-מה-קיר?" קורס הרצאות וקורס סיורים משלימים, ייפתחו בקרוב בשיתוף מיזם "סקר אמנות הקיר". נפגוש את האדם שבקירות, חוקרות אמנות ומשמרי יצירות, אמנים מוכרים ומוכרים־פחות: אברהם אופק ולב סירקין, מירון סימה ושלדון שונברג, נפתלי בזם ומשפחת קרול, ועוד.
לנרשמים לשני הקורסים, 50% הנחה על קורס ההרצאות! למידע ולהרשמה: act.ybz.org.il/he/kursim

Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 16/08/2022

השבוע קיימנו משלחת משותפת של שני מיזמים מובילים של יד יצחק בן-צבי – 'ישראל נגלית לעין' ו'ארץ חפץ' בגבעת התחמושת. ביחד עם הצוות המסור של גבעת התחמושת, בהובלת מנהל הארכיון, לי-אור סקויאר, רשמנו ותיעדנו סיפורים וצילומים של לוחמים ותיקים, חפצים הקשורים למלחמות ישראל ואפילו את המשוריין המשוחזר, המקבל את פני המגיעים למקום.
זוהי תחילתו של מיזם תיעוד מקיף שלקח על עצמו צוות גבעת התחמושת, בליווי יד יצחק בן-צבי.

אנו קוראים לכל מיש שיש ברשותו צילומים וחפצים הקשורים ללחימה בירושלים או באחת מחזיתות מלחמת ששת הימים ליצור קשר ברשתות החברתיות של גבעת התחמושת או לכתוב לדואל [email protected].

ארץ חפץ - אוספי מורשת בישראל
יד יצחק בן-צבי
גבעת התחמושת - המרכז למורשת מלחמת ששת הימים שחרור ירושלים ואיחודה
משרד ירושלים ומורשת Ministry of Jerusalem and Heritage
Landmarks ציוני דרך

Photos from ‎גבעת התחמושת - המרכז למורשת ששת הימים ואיחוד ירושלים‎'s post 02/06/2022

שמחנו והתרגשנו לקחת חלק בשבוע ירושלים מטעם משרד ירושלים ומורשת
היה שבוע מלא במבקרים, חפצים, תמונות ותגליות חדשות!
תודה רבה לכל מי שהשתתף ולקח חלק בשבוע הזה
ולשיתופי הפעולה הנהדרים שרק ימשיכו כך!

מחכים כבר לאירוע הבא

Photos from ‎ישראל נגלית לעין‎'s post 30/05/2022

השיירה עברה!

אתמול והיום הצטרפנו לשיירה שאינה פוסקת בדרך לירושלים, באתר מורשת לאומי חאן שער הגיא.
ארחנו אלפי מבקרים ומבקרות, ילדים וילדות, חיילים וחיילות, באוהל התיעוד של ישראל נגלית לעין ו ארץ חפץ מבית יד יצחק בן-צבי.
חזינו בסיפור השיירות שפרצו בדרך אל העיר בסדרת מיצגים ותצוגות בהדרכת רשות הטבע והגנים, הצטלמנו על רקע תמונות היסטוריות לצד הנופים המרהיבים באתר ולבסוף הרכבנו בתמונה ובחפץ את סיפורי העולים לירושלים במשך מאות שנים.

מחר, יום שלישי ומחרתיים, יום רביעי נטה אוהלנו בגבעת התחמושת עם שלל פעילויות לכל המשפחה!

בואו לבקר! מחכים לכם

משרד ירושלים ומורשת Ministry of Jerusalem and Heritage גבעת התחמושת - המרכז למורשת מלחמת ששת הימים שחרור ירושלים ואיחודה אתר לאומי חאן שער הגיא - רשות הטבע הגנים

19/05/2022

איפה היית ב־67'?
בימי תקופת ההמתנה? בצעדת ירושלים? או בקניות בשוק בעיר העתיקה?

זה הזמן לפשפש במגירות, לשלוף את רגעי המפגש המחודש עם העיר
ולשתף את התצלומים והמזכרות עם בני משפחה וחברים.

התצלומים והחפצים שנשמרו מתקופת מלחמת ששת הימים
והחודשים שלאחריה מספרים על אודות גילויה מחדש של ירושלים.

קחו חלק ביצירת אלבום 'חמש חמש: חמישים וחמש שנים לאיחוד העיר'
באתר האינטרנט של ישראל נגלית לעין, במסגרת שבוע ירושלים ומורשת.

לחצו על הקישור לשליחת התצלומים והמזכרות: https://forms.gle/pXCeFLeXTfz2hEX5A

במסגרת שבוע ירושלים בשיתוף משרד ירושלים ומורשת Ministry of Jerusalem and Heritage,

בין התאריכים 31.5-1.6.2022 א'-ב' בסיון תשפ"ב

נטה את אוהל התיעוד של יד יצחק בן-צבי על אם הדרך, באתר לאומי גבעת התחמושת.

בשיתוף עם גבעת התחמושת - המרכז למורשת מלחמת ששת הימים שחרור ירושלים ואיחודה

15/05/2022

לציון 55 שנים לאיחוד העיר, אוספים את הזיכרונות לאורך הדרך ובנתיבי הזמן.
זה הרגע לחפש את התצלומים והמזכרות שאספתם ושמרתם מהדרך לירושלים מאז... ועד היום.
שתפו אותנו בתמונות מכל הדורות, הטיולים והמסעות, מהחמור והגמל, מהאוטומוביל ועד ה'טסלה' עם מצלמת הרכב העכשווית.

לחצו על הקישור לשליחת התצלומים והמזכרות: https://forms.gle/bUTNrEDiJF5uo2tR8
קחו חלק ביצירת אלבום 'חמש חמש: עולים לירושלים' באתר 'ישראל נגלית לעין'.

במסגרת שבוע ירושלים בשיתוף משרד ירושלים ומורשת Ministry of Jerusalem and Heritage,
נטה את אוהל התיעוד של יד יצחק בן-צבי על אם הדרך, באתר לאומי חאן שער הגיא - רשות הטבע הגנים 29-30.5.2022 כ"ח-כ"ט באייר תשפ"ב**
ובאתר לאומי גבעת התחמושת - Ammunition Hill
31.5-1.6.2022 א'-ב' בסיון תשפ"ב

**הכניסה בתיאום מראש!

Want your business to be the top-listed Government Service in Jerusalem?

Click here to claim your Sponsored Listing.

Location

Telephone

Address


אבן גבירול 14
Jerusalem