הלבד החדש - להיות בשקט עם המחשבות

מנקודת מבטי:
מספיק שאחד יהיה דובר אמת.
-אם הוא באמת חי-

אף אחד לא ידע שזו תהיה עלילת היום הזה.

כולם אומרים שהם מופתעים.

אז זהו ש... לא כולנו מופתעים כל כך.

חלק הרגישו,
חלק ראו בדמיונם.

כולם טעו.

גם אני.

וזה בסדר לטעות.

ועכשיו זה הזמן ללקיחת אחריות.

למה עכשיו? כי אחר כך זה לא יהיה רלוונטי.

אחר כך יהיה משהו רע ונורא חדש.

יש מי שמכוון את כל זה, כן?

זה לא מקרי.

יש מי שמרוויח מהסטרס והפאניקה.

מפתיע?

לא את מי שיודע.

וכל זה לטובה, תאמינו או לא.

יש מי שיודע, שומע, מקשיב ועונה.

אני אומר לכם: תאמינו עכשיו.

תאמינו כי האמנתם אתמול, ועוד הרבה קודם.

האמנתם בזה שהטוב ינצח, זוכרים?

תקיימו ותאמינו.

ולא בעתיד. ודי עם העבר.

עכשיו זה הזמן.

רפואה שלמה שלמה שלמה שלמה

ושכל ניצוצות האור יחזרו למקומן הקדוש אמן⚘️🫶

הנה, שמתי תמונה מתאימה.
ואני כותב תוך כדי מלחמה.
תוך כדי מאבק המתנהל בי אני כותב.
תוך כדי אני נושם, מנסה.
תוך כדי אני אוהב, מנסה.
תוך כדי אני מת מפחד.
תוך כדי אני כותב.
.....................
במוקד תשומת הלב:
אני.

למה אני? כי אני כאן וקיים.

כי אני אני.
ואני נושם,
ואני זז, וחושב.

ואני אמת.

אבל אני מסתיר מעצמי אותה.
כי אני לא סומך על עצמי.

זה הזמן להבדיל בין אני לעצמי.

אני אני. זה פשוט.

עצמי זה משהו קצת אחר, מורכב יותר.

לא בגלל שעצמי שלי מורכב מידי אני לא סומך עליו,
אלא כי הוא רואה את עצמו נפרד ממני ומכם.

שיהיה ברור, אני אוהב את עצמי מאוד.
אני חייב.
אם לא, הוא (עצמי) לא ירצה להיות פה.

אז נכון, אני לא מצליח לאהוב אותי כמו שהייתי מצפה ומקווה לעשות.

ונכון, במעגלים מסויימים קוראים לי נרקיסיסט, משוגע, נכה, בעל לקות או הפרעה, וזה בסדר.

כל אלה בסך הכל נסיונות לתייג את השונה והמוזר שבי.

אבל אני איני מוזר ושונה כלל.

אני בדיוק כמו שאתם, אור אלוהי מצומצם בגוף.

גם לי קשה לתפוס את זה.
וגם לי קשה לשחרר את התפיסה הישנה.
גם לי קשה.

ברוך השם.

הקושי הזה שאני מדבר עליו הוא סובייקיטיבי, כי אני מכיר בו כשלי.
האמת היא שהקושי הזה הוא יותר קולקטיבי ושייך לכל האדם, בין אם מקבל או מתנגד לכך.

ה"קושי" הזה.
אני בכוונה מתעכב מלקרוא לו בשם.

מה שלא אתעכב לעשות זה להפגיש בין האור לאמת. גם עכשיו.

אעשה זאת לאט לאט, מתוך אחריות או זהירות לעצמי ולעצמכם.

ה"קושי" הזה יש לו קול, תאמינו או לא.
האמת שה"קושי" הזה יש לו כמעט כל מה שצריך כדי להיות מסוגל לשכנע שהוא כאן, קיים ואמיתי.

אשליה, זה כוחו של ה"קושי".
טשטוש, זו דרך פעולתו.
שיכחה, זו התופעה המתפתחת ממנו.

ה"קושי" הזה, קשה לדבר עליו מכיוון שהוא לא מעוניין בתשומת הלב הזו.
הוא מבקש דברים מעט שונים.

הוא מבקש להרגיש קיים, דרך כוח, דרך מוח חזק.

ה"קושי" מגיע מתוך הסכמה עם מחשבה של חוסר.

ה"קושי" לא מוכן לקבל את האמת הראשונה.
שכל מה שהיה ויהיה הוא טוב מוחלט.

ה"קושי" מסרב להיות נוכח כאן ועכשיו.
הוא לא רוצה גן עדן, עדיין.

כבר אמרתי לכם שה"קושי" הספציפי הזה הוא סובייקטיבי שלי. ולא של אף אחד אחר.

עדיין לא גיליתי את סודו הגדול של ה"קושי".

לא גיליתי לעצמי, כי אני מתמודד עם בעיית אי אמון פנימית ברוך השם.

ה"קושי" קשור לשם.

אל תחכו להמשך שיבוא,
חפשו ומצאו את ה"קושי" שלכם
נכתב/תוקשר/נשזר בכוונת 🫶

בוקר אור
נניח שנולדתי הבוקר מחדש.
נניח שנישענתי על הזכרון ומראה העיניים וקיבלתי את מציאות חיי בחזרה.
נניח שהקשבתי ופעלתי על פי סדר הפעולות הקבוע שמזכיר לי מי אני שוב.
נניח שאני ער כבר 3 שעות ובזמן הזה כבר השתניתי שוב ושוב.
נניח שכבר הספקתי לעשות את המשימות ההכרחיות להיום.
נניח שכבר פגשתי בחוסר השלמות שבי.
נניח שכבר הופתעתי לטובה.
נניח שהייתי היום באהבה.
נניח ששלוש שעות זה מקום מלא בזמן ואפשרויות.
נניח שאיפה שאני עכשיו זה המקום הכי טוב להיות.
נניח ששיקרו לי הרבה פעמים.
נניח שזה קרה בגלל מניעים טהורים.

עכשיו
נניח ואני אחד האנשים הגרועים.
נניח ואני בלתי נסבל ברוב הרגעים.
נניח ואני חלש אופי ומתקפל בשניה.
נניח ואני חווה בדידות נוראה.
נניח ובחרתי את זה לפני החיים.
נניח ואת היום הזה כבר חייתי הרבה פעמים.
נניח שבזה אני לא שונה משאר האנשים.
נניח שכולם ישנים וקמים.
נניח שכולם מתים וחיים.
נניח שחלק יודעים.
נניח שהשאר לא מבינים.
נניח שאני חצי מוות וחצי חיים.
נניח ואני כבר לא חוסך במילים.
נניח שלכתוב כאן זה לכתוב מודעות.
נניח שבכל המילים האלה אף אחת לא טעות.

נניח שאנשים נשארו וקראו עד עכשיו.
נניח שהם נושמים ושומרים על יציבות הגב.
נניח שרואים הם גם דברים על עצמם.
נניח שאני והם יחד זה כל העולם.
נניח שרוב האנשים כמו דמויות מסרטים.
נניח שכל אחת היא חלק מבין המון חלקים.
נניח והסרט הוא אסופה של סרטים.
נניח והסלט יופרד לאותם חלקים.
נניח ויש דברים שאינם מובנים לכולם.
נניח שזה בסדר ומה שלא מובן גם כן שייך לעולם.
נניח ויש מקום להכל, גם לרע.
נניח ויש מקום להתנגדות לגזירה.
נניח ואין אינטרס עוד מלבד אהבה.
נניח ויש כאן את כל החבילה.
נניח ואף אחד לא טעה עד עכשיו.
נניח ויש בלבול וכעס רב.
נניח וחרוזים לא קיימים.
נניח שיש בחירה בחיים.
נניח שעברתי שוב בין חיים ומתים.
נניח שזה הרגע הראשון בחיים.
נניח שכל מה שהיה נשאר מאחור.
נניח שעכשיו זה לבחור.
נניח שבחירה היא תמיד חדשה.
נניח שבחירה היא משימה לא קשה.
נניח שנניח שנניח הכל.
נניח שהאדם זה העולם והכל.

לא רק דמות,
כזו המסרבת למות.

לא רק אזרח,
כזה המתוסכל ומצוברח.

לא רק מה שרגיל,
מידי פעם אפשר גם תרגיל.

זה משחק גם,
ויש שחקנים.
והפחד שולט בהם ברגעים מכריעים.
הם לא מוכנים.
כי הם רוצים, לשנות.
הם וויתרו על לחיות בשביל לחוות.
עוד ועוד חיים.
עוד ועוד על חשבון אחרים.
האמת לא תמיד נעימה בפנים.

נניח שאת האמת אנחנו רוצים או חיים.

ללמוד דברים חדשים זה תמיד טוב 🇮🇱

IF YOU CAN TAKE IT,

YOU CAN MAKE IT

LOUIS ZAMPERINI

שבת שלום⚘️

זמן~

על פרדוקס הזמן הלינארי ומדוע הזמן הוא אשלייה - מתוך מכללת אור הלשון. בטאט מודע , batat.292 על פרדוקס הזמן הלינארי ומדוע הזמן הוא אשלייה - מתוך מכללת אור הלשון. בטאט מודע , batat.292הנה הלינק לפלייליסט של ההרצאות:https://www.youtube.com/playlist?lis...

מדבר לדבר לדבר לדבר,
מה תמיד נשאר?
מה נגמר?
אולי תהליך מחשבה מסתיים,
אולי אין דבר כזה להיעלם.

אולי זו הדעת שיש לה עוד כוח,
אולי זה אני שתומך עוד במוח,
אולי זה אני שנבהל,
אולי זה אני שמכור לחשמל,
אולי מכור לים וגלים,
אולי מכור למה שיש בחיים.

זה הלילה או הבוקר?
זו השמש או הירח?
עוד רגע יהיה אור גדול או חושך ארוך?
ברור שכך או כך זה טוב וזה רק עניין של מה עכשיו.
העניין הוא שהכל זמני ומתחלף ומשתנה מולנו.
האמת היא שכל מה שמשתנה מולנו משתנה גם בנו.
אנחנו לא נשארים אותו הדבר במהלך החיים, אך משהו נשאר בנו כל כך קבוע שלפעמים אינו מובחן.
יפה לגלות מה הוא הדבר הזה שקיים תמיד.

ההתבוננות בדברים כמו שהם תחשוף אותנו,
את מי שאנחנו באמת.
קבלה את החיים, דבר אחר דבר כחלק בלתי נפרד תשפוך אור על האמת.
האמת שאנחנו לא יודעים מי ומה אנחנו,
אנחנו מסיקים מסקנות לגבי חשיבותינו בחיים,
אנחנו מאמינים כי זה חזק בנו.
השאלה היא למה מאמינים?
השאלה היא מה מחזיק אותנו כשאנחנו בספק.
הספק נועד כדי לשאול שאלות,
הפחד נועד לשמור על הספק,
אי הודאות היא מרכיב חשוב בעולמנו,
הוא מאפשר גילוי וחידוש מרענן.
הפחד הוא מראה חוסר ביטחון לפעמים,
זה לא פחד, זה ספק עצמי המגביל אהבה עצמית.
הרי איזו סיבה יש לנו לאהוב את עצמנו פחות מלגמריי?
לאהוב זה לאהוב, כשאין הגדרה - זו אהבה.
אהבה יש בשפע, ככה זה.
השפע חמקמק לפעמים,
אי אפשר לתפוס אותו,
בעיקר להתענג מקיומו חשוב.
חשוב להתענג כשטוב,
הרבה פעמים אנחנו מעדיפים לחשוב כשטוב,
לחשוב על הטוב ועל הרע,
יכול להיות שגם זה הספק בעצמי שיוצא בשאלה.

אז זו שמש או ירח שכדאי לאהוב?
אולי את הזמן לאהוב,
זמן המאפשר שינויים,
זמח המאפשר תנועה,
זמן המאפשר נשימה,
וצורה,
ויופי,
ואור וחושך,
למה שנבחר בין זה לזה?
נבחר באהבה.
נבחר לראות שאהבה בנו,
שלנו היכולת לבחור,
לבחור בין עכשיו לעכשיו,
עכשיו.

"אור הלבנה כאור החמה"

נכתב בהשראת הרגע הזה, מקום נשימה לרווחה🙏

כל כך הרבה זמן עבר, אה?
אז איך זה מרגיש כל כך קרוב?
אולי זה הזמן.
אולי גם הזמן יש לו התנהגות?
אולי אפשר לנשום.
אולי זה הסוף של כל מה שהיה?
אולי תחילתו של השחרור?
אולי חוזרים הביתה.
אולי עכשיו,
אולי עוד כמה רגעים,
אולי הבית מגיע לכאן,
אולי בלי לדעת איך כבר הגענו לאן שרצינו?
האמנם?
זה החיים?
זה זה?
כנראה שכן, גם כן ויש מקום לעוד.
יש מקום וזמן,
אולי אפשר להיות רגועים?
אולי זה זמן להשתגע בפנים,
אולי,
אולי עכשיו.
אולי כשהכל נראה רגיל,
אולי זה סתם תרגיל,
אולי זו התעלות.
כך או כך,
עכשיו.

אנחנו שנלחמים על החיים בכל רגע, בכל יום, עד הסוף.
אנחנו אלה שיודעים מה הוא סבל. אנחנו יודעים כמות ואיכות של סבל השווה למוות.
אנחנו יודעים מוות.
אנחנו היינו מעבר למוות ובחרנו לחזור.
בחרנו לחזור לכאן בדמות לא שלנו.
אנחנו אלה שנפרוץ את חומות המוכר והידוע וניצור כאן בעולמנו את גן העדן הקטן גדול שלנו. המקום שיכין אותנו בצורה הטובה ביותר לעולם הבא בו נבחר לקחת חלק.
את עצמנו כבר ניצחנו ועכשיו החיים מנצחים, גם אותנו.
אנחנו אלה היודעים להרפות לתוך אהבת החיים. גם בעצב ובכאב אנחנו אוהבים. אנחנו אוהבים את הקולות והסחות הדעת, אנחנו מחכים לעתיד לבוא, אנחנו חיים עכשיו.
אנחנו פותרים את עברנו בעודנו חיים את חיינו. אנחנו נושמים כדי להיזכר במתנה שניתנה לנו ומאמצים אותה אל תוכנו.
אנחנו חזקים בעוצמת האהבה שלנו, אנחנו אוהבים לפחד עד הסוף.
אנחנו הסוף.
אנחנו ההתחלה.
אנחנו.
אין אחרים.
טוב שבאנו

פה בעולם הזה אם לא תעזור לעצמך אף אחד לא יעזור לך.
אם לא תעז ותגלה במה אתה צריך עזרה אתה לא תצליח לראות אותה.
אל תפחד להיות חלש.
אתה חלש.
אתה עוד הרבה דברים.
אתה עדין.
אתה יפה.
אתה אינסופי.
אתה מאמין?
תאמין רק במה שאתה מאמין.
תאמין שאתה בוחר במה להאמין.
תאמין שיש אמונה אמיתית.
תאמין שמגיע לך.
תאמין שאתה לא לגמריי נפרד ממה שקורה סביבך.
תאמין שאתה כאן.
תאמין בנשימה.
תאמין בעיניים עצומות.
תאמין שיש עולם שמעבר.
עולם שמעבר לפחד.
עולם שמעבר לבושה.
עולם שמעבר למחשבות.
עולם ואתה.
תאמין שיש אחד שמחבר בין הכל.
תאמין שיש סיבה.
תאמין בתוצאה.
תאמין מבלי לדעת.
תאמין.
❤️✨