ילדותא

27/10/2026

עכשיו בוחרים.

עוד מוקדם לדעת מי יקבל או תקבל את תיק החינוך, אבל היום, ביום הבחירות, יש לנו הזדמנות לשאול איזה חינוך אנחנו רוצים, ומי יידע להוביל אותו.

אנחנו בילדותא מקווים לראות בהנהגת החינוך א.נשים שמכירות את השטח, שמקשיבות לנשות החינוך ולצוותים, שמבינות את האתגרים היומיומיים בגנים ובמעונות, ורואות בהם שותפים אמיתיים לדרך.

אם אנחנו באמת רוצu, לשנות את פני החינוך, הגיע הזמן לתת לגיל הרך את המקום שמגיע לו.

לא בשוליים, לא כהבטחה לעתיד, אלא בראש סדר העדיפויות. עם הנהגה שמכירה את השטח, מקשיבה לצוותים ומבינה שהשנים הראשונות הן לא רק התחלה, הן הבסיס להכול.

כי שינוי עמוק ומשמעותי בחינוך לא מתחיל בכיתה א'.
הוא מתחיל הרבה קודם. אצלנו, בגיל הרך.

בחירות טובות לכולנו
ילדותא
אורית מילוא
מיכל גלבוע אָטֵר
Lior Kornbluth
Dorit Garousi
Asaf Gon

22/10/2026

כמעט שבועיים בלי חגים
בלי עצירות.

כמעט שבועיים בתוך המסגרות החינוכיות, ולאט לאט משהו מתחיל להתמקם.

הילדים כבר מכירים קצת יותר את הגן, את הצוות, את הילדים האחרים ואת הסדר של היום. הם מתחילים להבין מה קורה אחרי מה, למי אפשר לפנות, איפה נעים להם ואיפה עדיין קצת פחות.

וגם הצוות החינוכי לומד. את הילדים, את הקצב של הקבוצה, את הצרכים השונים, את ההורים ואת קהילת הגן שמתחילה להתגבש.

ובתוך כל אלה מתחיל להיווצר משהו חשוב: איזון.

בין המוכר לחדש, בין הצורך של כל ילד וילדה למקום של הקבוצה, בין התכנון היומיומי למה שהחיים בגן מביאים איתם.

וזה לא תמיד פשוט, לא תמיד מסודר, ובטח לא קורה ביום אחד.

כי שגרה טובה היא לא שגרה שבה הכול עובד בדיוק לפי התוכנית, אלא כזו שיש בה מספיק ביטחון כדי לאפשר גם גמישות, הקשבה ושינויים.

ואולי זה בדיוק מה שאנחנו מתחילים למצוא עכשיו.
את השגרה שמתחילה להרגיש שלנו.

איך זה אצלכם?
כבר מתחילים להרגיש את הבאלאנס?

11/10/2026

דמוקרטיה מתחילה הרבה לפני שאנחנו הולכים לבחור. 🌱

אפשר לדבר דמוקרטיה כבר בבית ובגן.
ובעיקר, אפשר לחיות אותה.

כי דמוקרטיה בגיל הרך היא לא שיעור באזרחות, ולא הצבעה על כל החלטה.

היא מתרחשת בעשרות רגעים קטנים לאורך היום.

כשמקשיבים לילד שחושב אחרת.
כשנותנים מקום לרצון של ילדה.
כשמתמודדים עם אי־הסכמה ומגלים שלא חייבים להסכים על הכול.
כשמאפשרים לילדים לבחור, להציע ולהשפיע.
כשמגלים שלכל אחד ואחת יש מקום, קול ודרך משלהם.

זה לא אומר שהילדים מחליטים על הכול, אלא שהם מרגישים שיש להם מקום אמיתי בתוך מה שקורה סביבם.

כי דמוקרטיה היא לא רק משהו שלומדים עליו. היא משהו שגדלים בתוכו.

ואולי דווקא עכשיו, כשאנחנו מתקרבים לבחירות, כדאי לזכור שהדרך לחברה דמוקרטית מתחילה הרבה לפני הקלפי.

היא מתחילה כבר בבית ובגן.

ילדותא

אורית מילוא
Dorit Garousi
מיכל גלבוע אָטֵר
Asaf Gon
Lior Kornbluth

05/10/2026

שלוש שנים ל־7.10.

אנחנו זוכרים.
הגוף זוכר. הלב זוכר. המדינה זוכרת.

אבל בגן יש ילדים וילדות בני שלוש, ארבע, חמש.
חלקם עוד לא היו כאן אז.
והם לא צריכים לשאת את הזיכרון כמו שאנחנו נושאים אותו.

בימים הקרובים, אולי יותר מתמיד, התפקיד שלנו הוא להיות המבוגרים שבחדר.

לא להסתיר, אבל גם לא להעמיס.
לענות כששואלים, במילים פשוטות.
לתת מקום למה שעולה, בלי לייצר פחד שלא היה שם קודם.
לשמור ככל האפשר על השגרה, המשחק, החצר, הארוחה והצחוק.

וכן, גם בימים אלה מותר לצחוק בגן.

אולי אפילו חשוב.

כי לצד הזיכרון שלנו, יש לנו אחריות גם על הזיכרונות שאנחנו יוצרים להם עכשיו.

25/09/2026

השבוע הלך לעולמו האדם שכבר לפני שנים אמר והראה לנו
שילדים אינם רק מי שאנחנו מגדלים, הם בני אדם, א.נשים
ושכדאי מאוד לעצור ולהקשיב לאופן שבו הם רואים ומרגישים את העולם.
יהיה זכרך ברוך יהודה אטלס

לזכרו של יהודה אטלס שהלך היום לעולמו

שיר נפלא שלו על הרצון במגע וקבלה ולא במילה או פירוש. שיר שהוא חלון קטן לעולמו של ילד וגם לעולמם הפנימי של לא מעט מבוגרים.

עמדתי בצד ובכיתי\ יהודה אטלס

עמדתי בצד ובכיתי
ונזלו לי דמעות
והדבר שהכי רציתי:
שתפסיקו לשאול שאלות.

שלא תשאלו מה קרה
ולא אם כואב לי נורא
ולא תגידו שזה לא היה קורה
אם במקום להתרוצץ
הייתי יושב וקורא.

כי כשאני בוכה לפעמים
ואתם באמת רוצים לעזור -
רק תחבקו אותי בשקט
עד שהכל יעבור.

(מתוך ספרו "הילד הזה הוא אני" עם האיורים הנפלאים של דני קרמן ,הוצאת "כתר")

25/09/2026

14/09/2026

התחלה. ושוב התחלה.

יום שני, כראשון החדש (:

רגע אחרי ראש השנה, כשהראש כבר מכוון קדימה,
אנחנו והילדים והילדות חוזרים לגן.

והכול עדיין די בהתחלה.

עבר רק שבוע וקצת מאז התחלנו.
הילדים וההורים עדיין מתקשים להיפרד בבוקר,
הילדים עדיין לא לגמרי זוכרים איזו מגירה שלהם,
למי פונים כשצריך משהו,
איפה המקום שלהם במרחבי הגן, הקבוצה.

ובעיקר — האם המקום הזה כבר קצת יותר שלהם.

וגם נשות החינוך עדיין לומדות.
את הילדים והילדות. את ההורים. את הצוות.
ואת עצמן בתוך הקבוצה החדשה.

התחלה ועכשיו...
שוב התחלה.

ראש השנה.
עוד רגע כיפור.
אחריו סוכות.
ושוב יוצאים. ושוב חוזרים.

אולי בגלל זה אחת המיומנויות החשובות של תחילת השנה היא הגמישות. היכולת להתחיל שוב ושוב.

לא להמשיך אוטומטית מהמקום שבו עצרנו.
לא לחשוב שכבר נפרדנו, כבר הכרנו, כבר הסברנו.

אלא להסתכל שוב.
לשאול שוב.
להכיר עוד קצת.
לתת יד למי ששוב קשה לו.
ולאפשר גם לעצמנו למצוא מחדש את הקצב.

ואולי בתוך כל ההתחלות מתחבאת לה גם הזדמנות
הזדמנות להסתכל מחדש על דברים שכבר התרגלנו אליהם.

כי תחילת שנה בגן היא לא נקודה בלוח השנה.
היא אוסף של התחלות.
שני שמח.
ילדותא

10/09/2026

בפיתחה של שנה חדשה

07/09/2026

פגישה, חצי פגישה, מבט אחד חטוף...כאשר אנחנו בתוך תוכניות, ליווים, הדרכות וכל יתר המטעמים, אין לנו כ"כ זמן למפגשים פנים אל פנים של חברי ילדותא, טוב לא בהרכב מלא לפחות. לחשוב, לדבר, להיפגש. אתמול הצלחנו למצוא אחד כזה, רגע לפני השנה החדשה.