16/06/2026
בשנים האחרונות המרחב העירוני השתנה: לצד קורקינטים ואופניים חשמליים, נכנסו אליו גם טרקטורונים חשמליים קלים — כלים כבדים, רחבים וממונעים, שלעיתים משווקים כ״צעצועים״ אך בפועל נעים במדרכות, בטיילות ובשטחים ציבוריים שבהם הולכי הרגל אמורים להרגיש בטוחים.
המחקר מצביע על פרדוקס בעייתי: מצד אחד, הטרקטורון החשמלי אינו מוגדר באופן ברור בתקנות התעבורה ולכן במקרים רבים אינו מחויב ברישוי, ביטוח או הכשרה. מצד שני, כאשר הוא נוסע בכביש, הרוכב עלול להיחשב כמי שמבצע עבירות חמורות כמו נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. כלומר, הכלי קיים בשטח — אבל המדיניות כלפיו אינה ברורה מספיק.
המשמעות עבור הולכי הרגל ברורה: כלי שיכול להגיע למשקל של עשרות ואף יותר ממאה קילוגרמים, נע בתוך מרחב שמיועד להליכה, לעיתים על ידי ילדים ובני נוער, כמעט ללא פיקוח אפקטיבי. גם אם מספר התאונות אינו מספר את כל הסיפור, תחושת האיום, חוסר הוודאות והפגיעה בביטחון האישי במרחב הציבורי הן כבר מציאות יומיומית.
הנתונים מהמחקר מראים כי 49.3% מהציבור דורשים הגברת פיקוח כאחד מסדרי העדיפויות המרכזיים למדיניות. וזה בדיוק לב העניין: לא מספיק לדבר על חדשנות תחבורתית ומיקרו־מוביליות, חייבים לוודא שהיא לא באה על חשבון הולכי הרגל — ובמיוחד לא על חשבון ילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות.
כדי לשמור על מדרכות בטוחות ונגישות, נדרשת הסדרה ברורה: מה מותר, מה אסור, מי רשאי להשתמש בכלים הללו, איפה הם יכולים לנוע, ומהי האחריות במקרה של פגיעה.
חדשנות תחבורתית היא דבר חשוב.
אבל היא לא יכולה להתקיים בתוך שטח אפור — ובטח לא על המדרכה.
המחקר המלא בתגובה הראשונה
#פידתחבורה
#תחבורההיוםומחר
02/06/2026
בטיחות בדרכים בישראל 2025: תמונת מצב מדאיגה מול מגמות עולמיות.
לפי סיכום הדו״ח השנתי של IRTAD לשנת 2025, בזמן שבעולם נרשמת ירידה מתונה במספר ההרוגים בתאונות דרכים, בישראל המגמה הפוכה: בשנת 2024 נרשמה עלייה של 21.6% במספר ההרוגים ביחס לשנת 2023, ובשנת 2025 נהרגו 459 בני אדם בדרכים.
ישראל מדורגת במקום האחרון בשינוי מספר ההרוגים ביחס לשנים 2017–2019, עם עלייה של 28% בשנת 2024 ועלייה של 33% בשנת 2025. גם במבט לעשור האחרון התמונה מדאיגה: בין השנים 2014–2024 נרשמה בישראל עלייה של 38% במספר ההרוגים, ובקרב רוכבי אופנועים וקטנועים נרשם זינוק חריג של כ־180%.
אבל בטיחות בדרכים היא לא רק השאלה כמה אנשים נפגעים או נהרגים, אלא גם עד כמה אנשים מרגישים בטוחים לנוע במרחב הציבורי. במסגרת פרויקט חיזוק תחושת הביטחון, אנחנו מבקשים להרחיב את הדיון על בטיחות בדרכים גם אל המדרכה, תחנת האוטובוס, מעבר החצייה והרחוב העירוני.
המחקר שלנו על השפעת הקורקינטים והאופניים החשמליים על הולכי הרגל מצביע בדיוק על הנקודה הזו: גם כשלא מתרחשת תאונה, עצם הנוכחות של כלים מהירים, לא צפויים ולעיתים לא מוסדרים על מדרכות ובמרחבי הליכה פוגעת בתחושת הביטחון של הולכי הרגל. עבור ילדים, קשישים, אנשים עם מוגבלות ונוסעי תחבורה ציבורית שמגיעים ברגל לתחנה - זו לא אי־נוחות שולית, אלא חסם אמיתי לשימוש בטוח ונגיש במרחב הציבורי.
כדי לייצר מרחב בטוח באמת, צריך להסתכל גם על הנתונים הקשים של תאונות הדרכים וגם על החוויה היומיומית של משתמשי הדרך הפגיעים ביותר. בטיחות בדרכים מתחילה בכביש, אבל חייבת להמשיך גם על המדרכה.
לקריאת המחקר שלנו על השפעת הקורקינטים והאופניים החשמליים על תחושת הביטחון של הולכי הרגל, קישור בתגובה הראשונה.
הנתונים מבוססים על סיכום הדו״ח השנתי של IRTAD לשנת 2025, בעריכת הרלב״ד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
כותבי הסיכום בעברית: דורית שמעוני, אלכס טרויצקי וד"ר אסף שרון.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
#פידתחבורה
#מיקרוניידות
#תחבורההיוםומ
21/05/2026
מהפכה קטנה בדרך לבית הספר 🚍🎒
לראשונה בישראל, נכנסה למערכת גפ״ן של משרד החינוך תוכנית חינוכית ייעודית לעידוד שימוש בטוח, חכם ועצמאי בתחבורה הציבורית בקרב תלמידי יסודי.
תוכנית "רב־קו לכל ילד וילדה" של תחבורה היום ומחר – הארגון הישראלי לתחבורה בת־קיימא, אושרה במערכת גפ״ן תחת מספר 60214, והיא מיועדת לתלמידי כיתות ה׳–ו׳, לצוותי חינוך ולהורים.
המהלך הזה מסמן שינוי תפיסתי חשוב: תחבורה ציבורית היא לא רק דרך להגיע ממקום למקום. היא מיומנות חיים. היא כלי לעצמאות תנועתית, לבטיחות בדרכים, לקיימות, לנגישות ולשוויון הזדמנויות.
ילדים בישראל לומדים הרבה על זהירות בדרכים, אבל רבים מהם אינם מקבלים כלים מעשיים לשימוש בטוח בתחבורה הציבורית: איך מגיעים לתחנה, איך ממתינים נכון, איך עולים ויורדים מאוטובוס, איך מתכננים נסיעה, איך חוצים כביש בסביבת תחנה, ואיך מזהים סכנות כמו שטחים מתים והסחות דעת.
בדיוק בשביל זה נוצרה התוכנית.
היא משלבת למידה חינוכית עם התנסות מעשית, כולל נסיעה מודרכת בפועל, שבה התלמידים מתרגלים בזמן אמת את כל שלבי הנסיעה בתחבורה הציבורית.
מעבר לבטיחות, מדובר במהלך חברתי משמעותי. היכולת של ילדים לנוע באופן עצמאי בתחבורה ציבורית יכולה להשפיע על נגישות לחוגים ולפנאי, על השתתפות חברתית, על צמצום התלות בהסעות הורים, על הפחתת עומסי התנועה סביב בתי הספר ועל פיתוח הרגלי ניידות מקיימים כבר מגיל צעיר.
תודה גדולה לנציגי בתי הספר שלקחו חלק בפרויקט, האמינו בחשיבותו ועשו כל שנדרש כדי לאפשר לתלמידים לקבל הכשרה, להנפיק כרטיסי רב־קו ולהשתתף בנסיעות התנסות במסגרת פרויקט "רב־קו לכל ילד וילדה":
ערמונים – רמת גן, אהוד מנור – פתח תקווה, יסודי ו׳ – טירה, אבן סינא – באקה אל־גרבייה, יסודי עין אברהים – אום אל־פחם, אלזהרא – טירה, חט״ב אלאנדלוס – באקה אל־גרבייה, בית הספר לחינוך מיוחד סיני – רמלה, חט״ב אבן סינא – כפר קרע, הלל – רמת גן, ובתי ספר נוספים שבחרו לקחת חלק במהלך.
תודה מיוחדת גם לרו״ח שלומית עמוס ממשרד התחבורה, שליוותה את הפרויקט וסייעה בהסרת חסמים בנושא הנפקת כרטיסי הרב־קו לתלמידים. בתשומת לב מיוחדת פעלה רו״ח עמוס כדי לאפשר הנפקת כרטיסי רב־קו עם פרופיל נוער גם לתלמידים ילדי פליטים, הזכאים להנחה, וכן סייעה בקידום שינוי הוראות משרד התחבורה כך שניתן יהיה להנפיק כרטיסי רב־קו לתלמידים גם ללא נוכחות פיזית של הוריהם במעמד ההנפקה, אלא באישורם בלבד.
בתי ספר יסודיים יכולים להזמין את התוכנית דרך מערכת גפ״ן של משרד החינוך:
רב־קו לכל ילד וילדה | מספר תוכנית 60214
17/05/2026
תמר קינן, מנהלת עמותת תחבורה היום ומחר, תשתתף באירוע של Women in Mobility במסגרת Smart Mobility Summit, שיעסוק בעתיד התחבורה בישראל ובעולם ובשאלה איך מתרגמים חדשנות, מדיניות ותכנון לפתרונות שעובדים באמת עבור הציבור.
האירוע יתקיים במתכונת של שולחנות עגולים, כשכל שולחן יתמקד באתגר מרכזי אחר: רכבים אוטונומיים, רכבת קלה ומטרו, תחבורה ציבורית, מיקרו־מוביליטי, רובוטיקה, נשים בתחבורה ועוד.
במסגרת האירוע, תמר תדבר על הדרכים לשיפור תחושת הביטחון של נשים בתחבורה הציבורית - נושא קריטי במיוחד, במיוחד כאשר 74 אחוז מהנשים חשות איום בדרכן לתחנה בעת מפגש קורקינטים חשמליים ללא לוחית זיהוי, רכובים על ידי נערים מתחת לגיל המותר.
פרטים נוספים בקישור בתגובה הראשונה